Ma'asser Cheni
Daf 11b
משנה: מָעוֹת חוּלִין וּמָעוֹת מַעֲשֵׂר שֵׁנִי שֶׁנִּתְפַּזְּרוּ מַה שֶׁלִּיקֵּט לִיקֵּט לְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי עַד שֶׁיַּשְׁלִים וְהַשְּׁאָר חוּלִין. אִם בָּלַל וְחָפַן לְפִי חֶשְׁבּוֹן. זֶה הַכְּלָל הַמִּתְלַקְּטִין לְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי וְהַנִּבְלָלִין לְפִי חֶשְׁבּוֹן. סֶלַע שֶּׁלְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְשֶׁלַּחוּלִין שֶׁנִּתְעָֽרְבוּ מֵבִיא סֶלַע מָעוֹת וְאוֹמֵר סֶלַע שֶּׁלְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי בְּכָל מָקוֹם שֶׁהִיא מְחוּלֶּלֶת עַל הַמָּעוֹת הָאֵלּוּ וּבוֹרֵר אֶת הַיָּפָה שֶׁבָּהֶן וּמְחַלְלָן עָלֶיהָ מִפְּנֵי שֶׁאָֽמְרוּ מְחַלְּלִין כֶּסֶף עַל נְחוֹשֶׁת מִדּוֹחַק לֹא שֶׁיְקַייֵם כֵּן אֶלָּא חוֹזֵר וּמְחַלְלָן עַל הַכֶּסֶף. בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים לֹא יַעֲשֶׂה אָדָם אֶת סְלָעָיו דִּינָרֵי זָהָב. וּבֵית הִלֵּל מַתִּירִין. אָמַר רִבִּי עֲקִיבָה אֲנִי עָשִׂיתִי לְרַבָּן גַּמְלִיאֵל וְרִבִּי יְהוֹשֻׁעַ אֶת כַּסְפָּם דִּינָרֵי זָהָב.
Traduction
Si on a laissé tomber en même temps de l’argent profane et celui de la 2e dîme, ce que l’on recueillera servira d’abord à compléter la somme de la 2e dîme et le reste à parfaire ce qui était profane. Si au lieu de les ramasser un à un, il les mêle par poignées, il donnera à chaque sorte une répartition proportionnelle à ce qu’il a ramassé. Voici la règle: si l’on ramasse isolément, on complète avant tout la 2e dîme; si on mêle tout, on la restituera par proportions égales. Lorsqu’un sela de 2e dîme et un autre profane sont mêlés (66)Cf. Babli, Baba Metsia 55b, on apportera pour un sela de monnaie et l’on dira: que le sela de 2e dîme soit échangé contre cet argent (67)Voir un cas analogue en (Shevuot 7, 5), en quelque lieu qu’il se trouve; puis, l’on choisit la plus belle des 2 pièces (68)Cf. Jérus. (Baba Metsia 4, 5) ( 9d), et on l’échange contre cette monnaie. Cette opération est permise, puisqu’il est dit: on peut en cas de nécessité échanger de l’argent contre du cuivre; ce n’est pas que cela doive rester ainsi, car, plus tard, on échangera de nouveau la monnaie de cuivre pour de l’argent. Shammaï dit: on ne doit pas échanger ses sela d’argent contre des dinars d’or (69)Il est à craindre que cet échange provoque un retard et détourne de la visite à Jérusalem. Cf. Babli, Baba Metsia 44b; Hillel le permet. En effet, R. aqiba raconte avoir fait un tel échange pour R. Gamliel et R. Josué.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מעות חולין ומעות מעשר שני שנתפזרו. במקום אחד ולקט אותן מכאן ומכא כדקאמר בגמ' הדין הוא כך דמה שמלקט בתחילה הכל למעשר שני הוא עד שישלים את המעשר והשאר הוא חולין:
אם בלל וחפן. שלא ליקט אותן אחד אחד מכאן ומכאן אלא עירב אותן וחפן מלא חפניו מהן:
לפי חשבון. הוא שאם היו מעות מעשר מאתים ושל חולין מנה השני שלישים למעשר והשליש לחולין וכן כל כיוצא בזה:
זה הכלל המתלקטין למעשר שני והנבללים. והוא שחפן מהן לפי חשבון והכי קאמר בגמרא וצריך הוא להתנות ולומר אם אלו שבידי הן מעשר השאר חולין ואם הן חולין הרי מעות המעשר בכל מקום שהן מחוללין עליהם וכן הדין בנמצא חסר מהן והוא בלל וחפן שחושבין הפחת לפי חשבון:
מתני' סלע של מעשר שני ושל חולין שנתערבו. והוא צריך להוציא את של חולין לצורכיו מביא בסלע מעות והן של נחושת ואומר בתחילה סלע של מעשר שני בכל מקום שהיא מחוללת היא על המעות האלו והרי המעות נחושת עכשיו של מעשר ואח''כ בורר את הסלע היפה שבהן ומחללה על המעות האלו ותהא הסלע היפה למעשר תחתיהן והסלע השני והמעות נשארו חולין ובלאו הכי אי איפשר לו להתנות על אלו שתי סלעים גופן ולומר על אחת מהן אם זו היא של מעשר מוטב ואם לאו הרי הסלע השניה שהיא של מעשר מחוללת עליה דזה אסור לכתחלה דאין מחללין מע''ש של ודאי כסף על כסף כדתנן לעיל בפ''ק דדמאי בהלכה ב' דדוקא בדמאי התירו לחלל כסף על כסף אבל לא בודאי ואפי' כסף על הנחושת לא התירו בודאי אלא מדוחק וכגוונא דהכא שנתערב סלע מעשר עם סלע חולין וכדמפרש התנא ואזיל:
מפני שאמרו מחללין כסף על נחושת מדוחק. בשאי אפשר לו בדרך אחר הוא שהתירו ולא שיקיים כן שיהיה המעות נחושת של מעשר אלא שצריך להיות חוזר ומחללן על הכסף:
מתני' בית שמאי אומרים לא יעשה אדם את סלעיו דינרי זהב. כדי להקל עליו משאוי הדרך ובבבלי פ' הזהב דף מ''ה מסיק דמדקתני לא יעשה ולא קתני לא יחלל ש''מ מדאורייתא מישרא שרי ומדרבנן הוא דגזרו בית שמאי שמא לא ימצא למלאות בכדי דינרי זהב ומתוך כך ישהא ולא יעלה לרגל וב''ה סברי לא גזרינן ור''ע העיד שהוא בעצמו עשה את כסף מע''ש של ר''ג ור' יהושע לדינרי זהב שהן הן מתלמידי ב''ה והורו הלכה למעשה כן:
מַתְנִיתָא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אַף הַפֵּירוֹת נִכְנָסִין וְיוֹצְאִין. 11b דִּבְרֵי הַכֹּל הִיא. הָכָא קַל הוּא שֶׁהֵקִילוּ בְכַרְשִׁינִין וּבִלְבָד בְּעִיסָה שֶׁלְכַרְשִׁינִין. וּבִלְבַד עִיסָה שֶׁלְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי.
Traduction
Notre Mishna qui permet d’importer ou d’exporter des fruits de Jérusalem est sans doute conforme au même avis que R. Simon b. Gamliel exprime plus loin (3, 5). -Non, fut-il répliqué: elle peut aussi être conforme au préopinant de R. Simon, qui plus loin l’interdit; seulement ici c’est permis et l’on a été moins sévère, parce qu’il s’agit de vesces. Quant à R. Tarfon, c’est seulement dans une autre pâte provenant de farine de vesces qu’il est permis de joindre les impures (non dans un mets habituel), et l’on n’entend parler que de seconde dîme, non d’une part profane.
Pnei Moshe non traduit
דברי הכל היא הכא. ודחי לה הש''ס דלא תדחוק לאוקמי מתני' כר' שמעון בן גמליאל אלא דהכא הכל מודין שנכנסין ויוצאין דקל הוא שהקלו בכרשינים מכיון שאינן מאכל אדם כל כך:
ובלבד בעיסה של כרשינים הקלו שתהא נכנסת ויוצאת אבל לא בכרשינים עצמן דלא אתי לאחלופי בשאר פירות וכדמסיק ואזיל ובלבד עיסה של מעשר שני כלומר ודוקא אם העיסה של כרשינים ממעשר שני עצמו הוא אבל אם לקחה בכסף מעשר שני לא דליכא היכירא ואתי לאחלופי בשאר פירות:
רִבִּי גּוֹרִיוֹן בְּשֵׁם רִבִּי יוֹסֵי בֶן חֲנִינָא דִּבְרֵי רִבִּי טַרְפוֹן אֵין פּוֹדִין אֶת הַקֳּדָשִׁים לְהַאֲכִילָן לִכְלָבִים. אָמַר רִבִּי יוֹנָה נִרְאוּ דְּבָרִים הָרָאוּי לְאוֹכֶל אָדָם אֵין פּוֹדִין אוֹתוֹ לוֹכֶל בְהֵמָה. וּשֶׁאֵינוֹ רָאוּי לוֹכֶל אָדָם פּוֹדִין אוֹתוֹ לוֹכֶל בְהֵמָה.
Traduction
R. Gorion dit au nom de R. Yossé b. Hanina que, d’après R. Tarfon, on ne doit pas employer les viandes consacrées, même lorsqu’elles sont rachetées, ou nourrir les chiens. Il semble au contraire, dit R. Yona, qu’il serait illogique d’employer un met servant aux hommes pour nourrir les animaux; mais lorsqu’il ne peut plus servir aux hommes, on doit pouvoir le racheter et l’employer en pâture d’animaux.
Pnei Moshe non traduit
דברי ר' טרפון אין פודין וכו'. טעמא דר''ט משום דאין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים כדפרישית במתני':
נראו דברים. אליבא דרבנן קאמר לה דנראו דברים דהכי ס''ל דדוקא הראוי לאוכל אדם ממש. הוא דאין פודין אותו למאכל בהמה אבל הני דאין ראוין לאוכל אדם דעיקרן למאכל בהמה הן ואין אדם אוכלן כ''א ע''י הדחק פודין אותן למאכל בהמה:
רִבִּי יִצְחָק בֶּן אֶלְיָשִׁיב בָּעֵי נִטְמְאוּ בִגְבוּלִין לֹא יִיפָּדוּ שֶׁאֵין פּוֹדִין אֶת הַקֳּדָשִׁים לְהַאֲכִילָן לִכְלָבִים. אָמַר רִבִּי יוֹנָה וְהֵן נו טי נו טומי.
Traduction
R. Isaac b. Elishob fit une objection: lorsque ces produits sont devenus impurs aux frontières de la Palestine (63)''Là, le procédé de R. Tarfon est applicable; et comme le rachat est alors indispensable, R. Tarfon dit que l'on est tenu de l'accorder en ce cas'', peut-on ne pas les racheter, en disant qu’on ne rachète pas les saintetés pour les donner en pâture aux chiens? En effet, dit R. Yona, c’est là une très grave objection, comme le pilote, nauth'', a souci du navire.
Pnei Moshe non traduit
ר' יצחק בן אלישיב בעי. על הא דר' יונה דלמאי דקאמרת אליבא דרבנן א''כ ש''מ דלר' טרפון איפכא הוא דאלו מכיון שאינן ראוין לאכילת אדם כל כך אין פודין אותן מעתה אם נטמאו בגבולין ג''כ לא יפדה אותן לר''ט שאין פודין את הקדשים להאכילן לכלבים:
אמר ר' יונה והן נוטו ניטומי. כלומר שבדרך שחוק השיב לו מאי האי דניטמו ניטמו דקאמרת דמאי תיבעי לך ודאי הכי הוא אליבא דר''ט דקסבר הואיל ועיקרן למאכל בהמה הן אין פודין אותן ול''ש בירושלים ול''ש בגבולין והא דאמרינן נטמאו בירושלים לאשמועינן אליבא דרבנן דאף בירושלים אם נטמאו פודין אותן כדין שאר מעשר שנטמא שפודין אותו אפי' בירושלים:
Ma'asser Cheni
Daf 12a
הלכה: אָמַר רִבִּי זְעִירָה כְּדֵי לְשָׂכָר שֵׁינִי שֶׁמָּא יֹאבְדוּ הַשְּׁאָר וְיִהְיוּ אֵילּוּ שֶׁבְּיָדוֹ תְפוּסִין עַל הַשֵּׁנִי. אָמַר רִבִּי זְעִירָא וְצָרִיךְ לְהַתְנוֹת וְלוֹמַר אִם אֵלּוּ שֶּׁלְמַטָּן שֵׁנִי יִהְיוּ אֵלּוּ שֶׁבְּיָדִי תְּפוּסִין עֲלֵיהֶן. אָמַר רִבִּי יוֹנָה וְהוּא שֶׁלִּיקֵּט 12a מִכָּן וּמִכָּן אֲבָל אִם לִיקֵּט עַל אוֹמָן כְּבוֹלֵל וְחוֹפֵן הוּא.
Traduction
R. Zeira dit que la Mishna prescrit ce procédé à l’avantage de la seconde dîme, pour qu’au cas où le reste serait perdu, il conserve du moins à titre de 2e dîme ce qu’il tient en mains (c’est un équivalent provisoire). Puis il ajoute que l’on établira la condition suivante: ou l’argent se trouvant encore à terre qui composait la seconde dîme, auquel cas ce qui est en mains servira à le remplacer. Toutefois, ajoute R. Yona, il faut l’avoir ramassé de côté et d’autre; mais si l’on a seulement recueilli par lignes droites (par sillon ogmo''), c’est comme si l’on avait mêlé l’argent pris par poignées, et il a dû en tomber de chaque côté (il faut alors restituer à chaque part ce qui lui revient proportionnellement).
Pnei Moshe non traduit
גמ' אמר ר' זעירא כדי לשכר שני. משום הכי הוא דאמרו המתלקטים למעשר שני כדי שיהא המעשר שני משתכר דשמא יאבדו השאר ויהו אלו שבידו שליקטן תפוסין למעשר שני ולא יפסיד המעשר:
אמר ר' זעירא וצריך להתנות. לפי שיש כאן ספק שמא אלו שבידו חולין הן והמעשר הוא במה שנשאר ואם אתה אומר שהן חולין יוציא המעשר לחולין לפיכך צריך להתנות ולומר שאם אלו שלמטה הן מע''ש יהיו אלו המעות שבידי תפוסין ומחוללין עליהן בכל מקום שהמעות מעשר הן וא''כ מה שבידו לעולם מעשר הוא:
והוא שלקט מכאן ומכאן. בהא אמרינן המתלקטין למעשר שני:
אבל אם ליקט על אומן. כלומר על השורה והתחיל ללקטן מצד אחד הרי זה כבולל וחופן הוא והן לפי חשבון:
רִבִּי יוֹסֵי בְשֵׁם רִבִּי פְדָיָה רִבִּי יוֹנָה בְשֵׁם חִזְקִיָּה אֵין בְּלִילָה אֶלָּא בְּיַיִן וְשֶׁמֶן בִּלְבַד. רִבִּי יוֹחָנָן אָמַר עַד כְּזֵתִים הַנִּבְלָלִים. מַתְנִיתָא פְּלִיגָא עַל רִבִּי יוֹחָנָן. אִם בָּלַל וְחָפַן לְפִי חֶשְׁבּוֹן. פָּתַר לָהּ עַד כְּזֵיתִים. הַמִּתְלַקְּטִים לְמַעֲשֵׂר שֵׁינִי וְהַנִּבְלָלִין לְפִי הַחֶשְׁבּוֹן. רִבִּי יוֹסֵי בֵּי רִבִּי בּוּן בְּשֵׁם רִבִּי הוּנָה סָֽלְקָת מַתְנִיתָא הַנִּבְלָלִין וְהַנֶּחֱפָנִין לְפִי חֶשְׁבּוֹן.
Traduction
R. Yossé dit au nom de R. Pidia, ou R. Yona au nom de R. Hiskia: on ne peut bien mêler ensemble (64)Cf. tr. (Demaï 5, 5) que 2 liquides, p. ex. du vin et de l’huile (non des solides). R. Yohanan ajoute qu’il peut y avoir jusqu’à des olives mêlées (des corps aussi peu secs peuvent frissonner). Est-ce que la Mishna conteste l’avis de R. Yohanan, en disant: lorsqu’on a mêlé ensemble les produits en les pétrissant par poignées, le mélange est tel, qu’il faut répartir entre chaque partie ce qui leur revient en proportion? On peut répondre que le mélange se fait seul lorsque les fruits sont mous comme des olives (65)Mais lorsqu'ils sont plus durs que cela, il faut qu'il y ait un mélange parfait avant de constituer la répartition. - ''Si l’on a ramassé isolément, dit la Mishna, on complète avant tout la 2e dîme; si l’on a tout mêlé, on restituera par portions égales''. Or, selon R. Yossé b. R. Aboun au nom de R. Houna, la Mishna doit se terminer en ces termes: ce qui est mêlé et pétri par poignée doit être restitué à chaque partie en proportions égales.
Pnei Moshe non traduit
אין בלילה אלא ביין ושמן בלבד. הא דחזקיה ור' יוחנן לעיל בפ''ה דדמאי איתמר בהלכה ה' על הא דתנינן שם ובתמרים ובגרוגרות בולל ונוטל וגרסינן שם להא דחזקיה דקאמר אין בלילה אלא ליין ושמן בלבד דדבר הלח הוא נבלל אבל דבר יבש אין סומכין בו על הבילה ור' יוחנן ס''ל דיש בילה אף ליבש עד כזיתים הנבללים כלומר אם הן כל כך עד שהן כזיתים נבללין זה עם זה ומהני בילה ומייתי להא הכא משום דפריך עלה ממתני':
אם בלל וחפן לפי חשבון. וא''כ יש בילה וקשיא אפי' לר' יוחנן ומכ''ש לחזקיה ומשני אליבא דר' יוחנן דאיהו פתר לה עד כזיתים כלומר אם הן כשיעור עד כזיתים אז מהני בילה:
המתלקטים למעשר וכו' סלקת מתניתא הנבללים והנחפנים. כלומר דהא דקתני הנבללים לאו דנבללים מעצמן בלחוד סגי אלא הנבללים ונחפנים וסלקת כלומר עולה סיפא דהמתני' כמו בהרישא דאם בלל וחפן הוא בהא הוא דקתני דהן לפי חשבון:
תַּנֵּי בֶּן עֲזַאי אוֹמֵר שְׁתַּיִם. רִבִּי זְעִירָא אָמַר מַה בְחֶלְמָה מֵיכַל לְעוּלָּא בַּר יִשְׁמָעֵאל קוּפְּדָה שְׁמֵינָה. לְמָחָר אָתָא שָׁאַל לֵיהּ. אָמַר לֵיהּ לָמָּה שְׁתַּיִם. אָמַר לֵיהּ מִתּוֹךְ שֶׁאַתְּ אוֹמֵר לֹו כֵן הוּא דוֹחֵק עַצְמוֹ וּפוֹדֶה אוֹתָהּ.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני בן עזאי אומר שתים. הכי תני לה בתוספתא פ''ב בדינא דמתני' מביא בסלע מעות בן עזאי אומר בשתים:
ומתמה עלה ר' זעירא ואמר מה כלומר מה טעמא דבן עזאי דאמר שצריך להביא מעות בשתי סלעים ולמה הוא זה:
בחלמא כדייכל לעולא בר ישמעאל קופדא שמינה. ר' זעירא הוא דקאמר לה ראיתי בחלום שיאכל עולא בר ישמעאל בשר שמן וזה לרמז שהוא יודע הטעם של בן עזאי ולא נתגלה הדבר אי נמי האי תיבת מה אדלמטה קאי מה בחלמא כד ייכל וכו' כלו' מה זה שראיתי בחלום שיאכל עולא בשר שמן אין זה אלא להודיעני שהוא יודע טעמו של דבר ולמחר אתא ר' זעירא ושאל ליה לעולא וא''ל למה שתים:
א''ל. היינו טעמיה דמתוך שאת אומר לו כן להחמיר ולהביא מעות בשתים הוא דוחק עצמו ופודה אותה להסלע של מעשר שאם לא תחמיר עליו חיישינן דילמא לא רמי אנפשיה להתנות ולחללה ויקח אחת מהן בלא תנאי להוציאה לחולין ושמא היא של מעשר והלכך החמירו דרמי אנפשיה ומידכר:
חִזְקִיָּה אָמַר כְּשֶׁהוּא מְחַלְּלָהּ עוֹשֶׂה אוֹתָהּ כְּרָעָה. וּכְשֶׁהוּא מְחַלֵּל עָלֶיהָ עוֹשֶׂה אוֹתָהּ כְּיָפָה. וְהָא תַנִּינָן בּוֹרֵר אֶת הַיָּפָה שֶׁבָּהֶן וּמְחַלְלָן עָלֶיהָ. וְיָבוֹר אֶת הָרָעָה וְיַעֲשֶׂה אוֹתָהּ כְּיָפָה. אָמַר רִבִּי יוֹנָה אֲנִי אוֹמֵר הִיא הָֽיְתָה מַעֲשֵׂר שֵׁינִי.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
חזקיה אמר וכו'. הך דחזקיה גרסי' לה בפ''ד דב''מ על מתני' כמה תהא הסלע חסירה וכו' עד מתי מותר להחזיר וכו' ונותנה למעשר שני ואינו חושש וגריס התם חזקיה אמר לצורפה בירושלים מצרפה ביפה בא לחללה בגבולין מחללה ברעה והיינו הך דקאמר הכא ואדהתם קאי דכשהוא מחללה להסלע חסירה בגבולין מחללה ברעה כמות שהיא שוה דחסירה היא וכשהוא מחלל עליה והיינו לצורפה על הפרוטות בירושלים עושה אותה כיפה כלומר כיפיה שלה וכך היא המסקנא דהבבלי התם להא דחזקיה דכשם קאמר כשם שאם מצרפה בירושלים מצרפה ביפיה שלה וכמות שהיא שוה כך אם בא לחלל המעשר עליה בגבולין מחלל כמות שהיא רעה דתרי זילי לא מזלזלינן במעשר לחלל על הסלע חסירה ולחשבה כשאר סלע אלא מחלל עליה ביפיה שלה כמו שהוא מחללה בירושלים על הפרוטות שעושה אותה ברעה ומייתי לה הכא משום דפריך עלה מהמתני' והא תנינן בורר את היפה שבהן ומחללן עליה ולדידך דאמרת דמותר לחלל על הרעה כפי שויה א''כ הכא נמי ויבור את הרעה ויעשה אותה כיפה כלומר כמות שהיא יפה ושוה ויחלל המעות נחושת עליה ולמה הצריכו לברור את היפה שבהן:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source